4 דצמבר 2016
קטגוריה:
כללי
תגובות: 0

איך לוודא שהחנות הוירטואלית שלכם פועלת כחוק?

בשנים האחרונות אנו עדים למגמת עלייה בכמות העסקים אשר מוכרים מוצרים דרך האינטרנט במקום בחנויות פיזיות "רגילות", ובהם רהיטים, בגדים, מזון ועוד. קיימות סיבות רבות לכך, אך נראה כי שתי סיבות עיקריות הן פוטנציאל הכנסה עצום עם מינימום הוצאות ביחס לחנות פיזית מצד מוכרים, וכן העדפה של צרכנים לרכוש מוצרים בנוחות מביתם – טרנד שמזמן הפך להרגל קבוע.

לצד היתרונות הרבים במכירות אונליין, על בעלי חנויות וירטואליות לקחת בחשבון כי ישנם דינים רבים המחמירים עמם מאוד לעומת בעלי חנות "רגילה", ואי עמידה בהוראות החוק הרבות עלולה לחשוף את בעל החנות לביצוע עבירות פליליות שדינן מאסר ולתביעות בסכומים של מיליוני שקלים. הדרך להימנע מכך היא לבצע בדיקה משפטית של האתר באמצעות עורך דין המתמחה בתחום האינטרנט ובפרט בליווי משפטי של חנויות וירטואליות.

שוחחנו עם עו"ד אסף כהן צידון, העוסק בליווי משפטי של חנויות וירטואליות, סימני מסחר, זכויות יוצרים וסטארטאפים על מנת שיעשה סדר בכל הקשור לחוקים ולדינים החלים על חנויות וירטואליות.

אדם מעוניין לפתוח חנות וירטואלית. אילו בדיקות מקדימות עליו לעשות?

תחילה חשוב לוודא כי פעילות החנות נעשית בהתאם לחוק ואינה פלילית, וכי המוצרים שיימכרו בה אכן חוקיים למכירה ולשיווק. כך למשל אינכם יכולים להפעיל חנות וירטואלית המבצעת משלוחים של אלכוהול 24 שעות ביממה שכן החוק אוסר על מכירת אלכוהול בין 23:00 בלילה ל-6:00 בבוקר למחרת; ואינכם יכולים למכור מוצרים מזויפים בחנות.

פתיחת חנות מבלי לבצע כל בדיקת חוקיות עלולה להביא לפתיחת תיק פלילי במשטרה, קנסות ואף עונשי מאסר.

כאשר אדם עומד לבחור שם לחנות ולרכוש דומיין לפי השם שיבחר לחנות, מה מותר לו ומה אסור לו?

אסור ששם חנותכם יהיה זהה או דומה לשם של מותג אחר בתחום שכן הדבר עלול להוות הפרת זכויות קניין רוחני. כך למשל לא ניתן לקרוא לחנות הוירטואלית שלכם "קרוקס בזול" שכן אנשים עלולים לסבור בטעות כי הנכם קשורים למותג קרוקס, ובוודאי שאסור להשתמש בדומיין דוגמת cheapcrocs.com שכן מדובר בביזוי המוניטין של קרוקס שגם עלולה לגרום ללקוח לחשוב שהוא נכנס לאתר שקרוקס נתנה לו חסות.

פעולות כאמור מהוות הפרה חמורה של סימני מסחר וזכויות יוצרים ומדובר גם בגניבת עין שבגינם ניתן לתבוע סכומים של 100,000 ₪ בעבור כל הפרה, ולכן מומלץ לבצע בדיקה מוקדמת של שם חנותכם טרם עליית החנות לאוויר.

מהו תקנון, למה צריך תקנון ומדוע מומלץ שיהיה תקנון לכל חנות וירטואלית?

התקנון הוא מסמך משפטי אשר נועד להגן על בעלי חנות מפני המבקרים והרוכשים בחנות ולהסדיר את כללי ההתנהגות ואת המותר והאסור בחנות.

ניתן לדמות תקנון לחוזה שכירות שבו בעל הדירה קובע לדייר שלו כללים, ובהם מי משלם על תקלות בדירה; האם מותר להכניס בעלי חיים לדירה; האם מותר לעשות מסיבות בדירה; או האם מותר לקדוח בקיר. אם לא יהיו כללים, בית המשפט לרוב יהיה לטובת הדייר ולרעת הבעלים ומכאן החשיבות של קביעת כללים ברורים.

גם בחנות וירטואלית ישנה חשיבות לקביעת הכללים שיחולו על משתמשים – האם למשל בעל החנות מסכים למשתמש לרכוש מוצרים בסיטונאות? האם אפשר לתבוע את בעל החנות במידה והמשלוח מתעכב בגלל מזג אוויר קיצוני? האם ניתן להגיש נגד בעל החנות תביעה ייצוגית בסכום של מיליוני שקלים בכל הארץ רק מפני שהתמונות של המוצרים בחנות אינן דומות למוצרים שאכן נמכרו על ידי בעל החנות? האם ואם כן – איך ניתן להחזיר מוצרים שהרוכש מתחרט על קנייתם? האם לרוכש מגיע החזר כספי אם שליח השאיר את המוצרים ליד הדלת של הבית כי הרוכש לא ענה לו לטלפון?

כל השאלות הללו ועוד מקבלות מענה בתקנון המפרט את תנאי השימוש בחנות הוירטואלית, כאשר החוק נותן לבעל החנות חופש לקבוע את כללי ההתנהגות בחנות הוירטואלית, ומטבע הדברים מוטב והכללים האלה יהיו לטובת בעל החנות ויגנו עליו בצורה המיטבית ביותר. חנות ללא תקנון היא חנות אשר חשופה מבחינה משפטית לתביעות רבות מצד משתמשים, ובהיעדר תקנון בית המשפט יפסוק לרוב לטובת המשתמש ולרעת בעל החנות הוירטואלית.

האם ניתן לנסח תקנון לבד או לקחת תקנון מאתר אחר? אם לא – למי ניתן לפנות כדי שינסח תקנון?

הדרך הטובה והבטוחה ביותר היא להשתמש בשירותיו של עורך דין המתמחה ועוסק בניסוח תקנונים לחנויות וירטואליות.

הסיבה לכך היא כי ניסוח תקנון דורש היכרות מעמיקה עם חוקים, תקנות ופסקי דין רבים אשר חלים באופן שונה על כל חנות. כך למשל החוקים החלים על חנות וירטואלית המוכרת פירות וירקות אינם אותם חוקים החלים על חנות וירטואלית המוכרת תוספי תזונה ולהיפך.

בנוסף, על חנויות וריטואליות חלים דיני הגנת הצרכן אשר משתנים ומתעדכנים כל העת, ואי הכרתם עלול לגרום לבעל החנות לבצע הטעיות והפרות צרכניות שבגינם בעל החנות עלול להיתבע בתביעות ייצוגיות בסכומים של מיליוני שקלים. כך למשל בעל החנות אינו יכול לכתוב בתקנון שאין החזרות של מוצרים שכן החוק כן מאפשר במקרים מסוימים להחזיר מוצרים ולקבל החזר כספי מלא.

הניסיון מראה כי בעלי ומפעילי חנויות וירטואליות נתבעים לא פעם בסכומים שנעים בין אלפי שקלים כאשר מדובר בסכסוך פרטני בין בעל החנות למשתמש עקב היעדר תקנון; לבין עשרות מיליוני שקלים במקרה של חנות אשר התקנון שלה כלל הוראה שהפרה את דיני הגנת הצרכן.

ניסוח תקנון על ידי עורך דין יעניק לבעל החנות ראש שקט וידיעה כי החנות אינה חשופה מבחינה משפטית. כל ניסיון לחסוך עלות יחסית זעומה של ניסוח תקנון עלול לעלות ביוקר רב כאשר בעל החנות ייתבע בסכומים שכאמור יכולים להגיע לעשרות מיליוני שקלים.

בנוגע להעתקת תקנון מאתרים אחרים, הדבר לא מומלץ ואף אסור מכמה סיבות. ראשית העתקת תקנון עלולה להוות הפרה של זכויות יוצרים אשר בגינה ניתן לתבוע את בעל החנות בסכום של עד 100,000 ₪. שנית ובדומה להעתקת מבחן מנבחן אחר, אין לבעל החנות כל יכולת לדעת האם התקנון שהעתיק הוא אכן טוב ומתאים לצרכי החנות שלו.

עו"ד מקצועי בעל ניסיון בתחום מבצע מחקר משפטי מקיף ובודק את החנות הוירטואלית טרם ניסוח התקנון, קורא חוקים ופסקי דין ולאחר מכן ניגש למלאכת ניסוח התקנון, ובכך הוא מבטיח כי בעל החנות יוכל להפעיל את חנותו בראש שקט ובבטחה.

כל בעל חנות רוצה כמובן לעצב את החנות הוירטואלית שלו. האם הוא יכול לעשות שימוש בתמונות או עיצובים שהוא מצא בגוגל?

חד משמעית לא. תמונות ועיצובים הם קניין רוחני ויצירות מוגנות הזכאיות להגנת זכויות יוצרים, והכלל הוא שאין לעשות שימוש בתמונה או עיצוב שאינם בבעלות בעל החנות, בוודאי כאשר מדובר בשימוש למטרות רווח. ויודגש, הפרה של זכויות יוצרים היא עבירה חמורה שבגינה ניתן לתבוע את בעל החנות בסכום של עד 100,000 ₪ ולעתים אף מדובר בעבירה פלילית. תביעות ומכתבי התראה הדורשים פיצוי מוגשים מדי יום ובעלי זכויות מפעילים חוקרים פרטיים רבים שבודקים אתרים ודפי פייסבוק, ואל לבעל החנות לומר "לי זה לא יקרה". בדיוק כמו להיתפס על ידי שוטר בגלל מהירות מופרזת, אי ידיעת החוק לא פוטרת מעונש ובתי המשפט לא מקבלים תירוצים כמו "זה היה חד פעמי", "זה היה בתום לב" או "כולם עושים את זה, למה דווקא אני".

מה לגבי שימוש בתמונה בבלוג שיש בחנות? הרי לא מדובר במוצר שנמכר.

מכיוון שהבלוג מופיע באתר של החנות ואף אם מדובר באתר חיצוני, הרי שבעקיפין השימוש בתמונה מעודד רכישה של מוצרים בחנות, ולכן גם במקרה הזה שימוש בתמונה מהווה, קרוב לוודאי, הפרה של זכויות יוצרים.

אם כך, איך בכל זאת ניתן לעצב חנות וירטואלית ולהכניס תמונות לצד המוצרים הנמכרים בחנות?

יש מספר דרכים עיקריות להשתמש בעיצובים ותמונות מבלי להפר זכויות יוצרים:

א. שימוש בתוכן מקורי: זו הדרך הבטוחה ביותר. כך למשל ניתן לצלם מוצרים בעצמכם או לשכור את שירותיו של מעצב גרפי או צלם, כאשר חשוב שבחוזה העבודה יודגש שהבעלות בעיצובים ובתמונות תהיה של בעל החנות בלבד תוך מתן התחייבות בכתב של המעצב כי העיצובים שלו הם מקוריים ואינם מפרים זכויות יוצרים;

ב. רכישת רישיון שימוש: הדרך הפשוטה ולעתים הזולה ביותר. ישנם אתרים המאפשרים רכישת רישיון לשימוש בתמונות תמורת סכום סמלי שלעתים מגיע לשקלים בודדים (למשל שאטרסטוק). חשוב לקרוא את האותיות הקטנות של רישיון השימוש. כך למשל לעתים הרישיון יאפשר לבעל החנות להשתמש בתמונות רק ברזולוציה מסוימת; לעתים הרישיון יאפשר לבעל החנות להשתמש בתמונה רק לצד מוצר מסוים ולא כעיצוב רקע; ולעתים הרישיון ידרוש מבעל החנות לתת קרדיט לבעל התמונה, ולכן יש לקרוא את רישיון השימוש במלואו טרם רכישתו, ובמידה ויש ספק ולו הקטן ביותר יש להתייעץ עם עורך דין;

ג. קבלת אישור מבעל הזכויות ביצירה: ניתן כמובן לפנות לבעל הזכויות בתמונה ולבקש אישור להשתמש בתמונה וכ"מחווה" אף להציע לו מתן קרדיט לצד התמונה. אולי תהיו מופתעים אך לעתים בעל התמונה לא יתנגד כלל ואף ישמח לקבל פרסום או לחלופין יתנה את השימוש בתמונה בתשלום סמלי. חשוב להדגיש שעל האישור להינתן במפורש ובכתב.

ד. שימוש בתמונות ללא זכויות יוצרים: יש אתרים אשר מכילים תמונות חינמיות, מרביתן תמונות אשר "נתרמו לציבור" על ידי יוצריהן. תמונות אלו מכונות "public domain" ומאפשרות לכל אחד לעשות בהן כל שימוש שרוצים ללא הגבלה. עם זאת חשוב לקרוא בעיון את תנאי השימוש של התמונה ולוודא שאכן מצוין במפורש כי השימוש הוא ללא עלות וללא מגבלות כלשהן.

אם בעל חנות מוצא תמונה, האם הוא יכול לערוך אותה, למשל באמצעות הפיכתה לשחור-לבן, וכך להשתמש בתמונה?

התשובה היא לא. עריכה של תמונה מהווה הפרת זכויות יוצרים "כפולה" וחמורה הרבה יותר מהפרה "רגילה". בנוסף לזכותו הבלעדית של בעל התמונה לערוך את תמונתו, עריכה או ריטוש של תמונה ללא אישור מהווה הפרה של הזכות המוסרית של בעל התמונה אשר למעשה חושפת משפטית את עורך התמונה פעמיים.

מה לגבי תמונות ללא הסמל של "כל הזכויות שמורות" (©)? האם ניתן להשתמש בהן?

בניגוד למה שנהוג לחשוב לסמל הזה אין משמעות משפטית מיוחדת. תמונה ללא הסמל עדיין מוגנת בזכויות יוצרים ולהיפך – השתלת הסמל בתמונה אינה בהכרח הופכת מישהו לבעליו החוקיים של התמונה.

האם מותר להשמיע שירי רקע בחנות?

שירים מהווים יצירה מוגנת ולכן כל שימוש בשירים בחנות מהווה הפרה של זכויות יוצרים. בדומה לתמונות, אם רוצים להשמיע בכל זאת שירים ניתן לרכוש רישיון שימוש מבעל הזכויות, להשתמש בתוכן מקורי או לחפש שירים שאינם מוגנים בזכויות יוצרים.

האם לבעל חנות וירטואלית מותר למכור מותגים בחנות שלו דוגמת לואי ויטון, לאקוסט, או אדידס?

בהחלט אפשרי למכור מותגים בחנות וירטואלית, אך חשוב להדגיש כי על המוצרים להיות מקוריים. חל איסור מוחלט על מכירת מותגים מזויפים בכל דרך שהיא ועל בעל החנות חלה אחריות ישירה לוודא כי המוצרים שנמכרים על ידו מקוריים. אם יש לבעל החנות הווירטואלית ספק, ולו הקטן ביותר, כי לא מדובר במותגים מקוריים, מוטב להימנע ממכירתם טרם בירור העניין עם עורך דין העוסק בסימני המסחר.

מכירת מוצרים מזויפים מהווה הפרה של סימני מסחר אשר מזכה את בעל הסימן בפיצויים של עד 100,000 ₪ על כל מוצר מזויף שנמכר ולעתים אף מדובר בעבירה פלילית שדינה מאסר. בדומה לזכויות יוצרים, אי ידיעת החוק לא פוטרת מעונש ותירוצים שונים לא יועילו לבעל החנות בבית המשפט. בנוסף חשוב להדגיש כי הטלת אחריות על ספק בטענה ש"אמר לכם" שהמותגים מקוריים קרוב לוודאי לא תסייע לבעל החנות להיחלץ מהפרת זכויות.

האם חוקי למכור מותגים מקוריים בייבוא מקביל?

בית המשפט העליון פסק כי ייבוא מקביל הוא חוקי, אך קבע לכך מספר כללים. בין השאר מומלץ לציין לצד המוצר כי מדובר בייבוא מקביל.

האם בעל חנות יכול להשתמש בשם של מתחרה כמילת מפתח לצורך הופעה במנועי חיפוש כולל גוגל?

כל מקרה לגופו, ובכל מקרה יש לבחון את השימוש במילת המפתח ואת אופן ההופעה במנוע החיפוש כדי לבחון האם יש באותו השימוש הפרה של סימן מסחר.

האם על בעלי חנות וירטואלית חלים חוקים צרכניים מיוחדים?

על עסקאות המבוצעות דרך האינטרנט חלים דינים מחמירים יותר מאשר על חנות פיזית רגילה. הסיבה לכך היא שכאשר צרכן מבקר בחנות רגילה, הוא יכול לבדוק כל מוצר באופן עצמאי ומושכל. כך למשל הוא יכול לבחון את מראה המוצר; לקרוא את הרכיבים או החומרים מהם עשוי המוצר; ולדעת את גודל, נפח ומידת המוצר.

לעומת זאת צרכן אשר גולש בחנות וירטואלית נאלץ להסתמך על התיאור אותו מזין בעל החנות ועל התמונה שבעל החנות מפרסם לצד המוצר. החוק קובע כי בעל האתר חייב לפרסם פרטים מסוימים בחנות בנוגע למוצר, בין היתר את זהות היצרן ואת רכיבי המוצר. כל תיאור חסר או מטעה חושף את בעל החנות לתביעות מצד משתמשים שהוטעו ובהן תביעות ייצוגיות בסכומים שיכולים להגיע למיליוני שקלים.

האם החוקים בדבר החזרת מוצרים שנקנו מחנות רגילה שונים מהחוקים שחלים על חנות וירטואלית?

בהחלט קיים שוני, בהתאם לאופי המוצר כמובן. ניקח למשל חנות המוכרת נעליים. צרכן הרוכש נעליים בחנות בקניון יכול להחזירם ולקבל החזר כספי עד שני ימי עסקים ממועד הרכישה, כמובן בכפוף לכך שלא עשה בנעליים כל שימוש והוא מחזיר אותם באריזתם המקורית. לעומת זאת, צרכן הרוכש את אותן נעליים בחנות וירטואלית יכול להחזירם ולקבל החזר כספי עד 14 ימים ממועד קבלת המוצר לידיו. תקופה זו של 14 יום חלה על מרבית המוצרים הנמכרים באינטרנט, ובכל מקרה טרם קביעת מדיניות ביטול יש להיוועץ בעורך דין כדי להימנע מהפרת חוקי הגנת הצרכן אשר חושפים את בעל החנות לתביעות ייצוגיות בסכומים של מיליוני שקלים.

במקרה של ביטול עסקה בחנות וירטואלית, אילו דמי ביטול ניתן לגבות והאם הם כוללים את עלות איסוף ומשלוח המוצר בחזרה לחנות הוירטואלית?

בעל החנות הוירטואלית רשאי לגבות דמי ביטול בגובה 5% ממחיר המוצר שנרכש או 100 ₪ – הנמוך מבין השניים. בנוסף, דמי הביטול כוללים את עלות האיסוף והמשלוח של המוצר.

מהי מדיניות פרטיות ומדוע חשוב שבכל חנות וירטואלית תהיה מדיניות פרטיות?

מדיניות פרטיות היא מסמך משפטי המנוסח לרוב יחד עם התקנון ומטרתה להסדיר את השימוש שבעל החנות רשאי לעשות במידע אשר נאסף על המבקרים והמשתמשים בחנות הוירטואלית. דיני הגנת הפרטיות מחייבים את בעל החנות ליידע את המשתמש בדבר אותו השימוש שעושים במידע הנאסף על המשתמש וכמובן מגבילים את בעל החנות בשימוש שמותר לו לעשות.

חשוב להדגיש שכל הפרה של דיני הגנת הפרטיות מזכה את המשתמש שפרטיותו נפגעה בפיצויים של עד 50,000 ₪, ולעתים אף מדובר בעבירה פלילית שדינה מאסר ולכן חשוב מאוד שמסמך זה ינוסח על ידי עורך דין בעל ניסיון בתחום אשר אף ידריך את בעל החנות בדבר השימושים המותרים והאסורים במידע של המשתמשים.

איזה מידע מותר לבעל חנות לאסוף על המשתמשים והלקוחות שלו ומה מותר לו לעשות עם המידע?

ככלל בעל החנות יכול לאסוף איזה מידע שהוא רוצה על המשתמש בכפוף לדיני הגנת הפרטיות ובמידה וניתנה הסכמתו של המשתמש לכך ולאחר שהובהר במפורש למשתמש מה עושים עם המידע שנאסף עליו. כך למשל אחד השימושים המותרים הבסיסיים הם העברת פרטי המשתמש לשליח אשר יספק את המוצר שנרכש; וכמובן אם משתמש גרם לכם נזק ביכולתכם לעשות שימוש במידע שנאסף עליו על מנת להגיש נגדו תביעה. במידה ובעל חנות מתלבט לגבי שימוש מסוים במידע, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתעסק בתחום על מנת לוודא כי אינו מפר את פרטיות המשתמשים.

האם כל מידע מותר לאיסוף בלי כל הגבלה? האם למשל מותר לשמור את תעודת הזהות של המשתמש?

כמובן שעל המידע הנאסף חלים חוקים שונים. כך למשל החוק קובע חובת רישום מאגר מידע אצל רשם מאגרי המידע במידה ובעל חנות מחליט לשמור תעודות זהות של המשתמשים או במידה ובעל החנות שומר מידע על מעל 10,000 אנשים. יודגש כי הפרת חובת רישום מאגר מידע מהווה עבירה פלילית שדינה מאסר ולכן במידה ובעל חנות אוסף מידע מסוים על משתמשים מומלץ לוודא האם הוא חייב ברישום מאגר מידע על מנת להימנע מחשיפה משפטית מסוכנת.

האם מותר להעביר את המידע על משתמשים לגופים פרסומיים או "למכור" רשימות תפוצה?

חד משמעית לא, בטח ובטח ללא הסכמת המשתמש שהמידע עליו נאסף. מדובר בפגיה חמורה בפרטיות שמזכה את הנפגע בפיצויים של עד 50,000 ₪, בעבירה פלילית שדינה מאסר וכן בחשיפה לתביעות ייצוגיות בסכומים של מיליוני שקלים.

האם מותר להטמיע עוגיות ("קוקיז") במחשב או בסמארטפון של הגולשים בחנות?

ככלל ובמרבית המקרים אין בכך בעיה, אך יש להודיע על כך למשתמשים באמצעות מדיניות הפרטיות של החנות הוירטואלית.

בעלי חנויות וירטואליות מעוניינים מטבע הדברים לשמור על קשר עם לקוחות קיימים וכמובן למשוך אליהם קהל חדש, למשל באמצעות פרסום של מבצעים. לאור תביעות הספאם הרבות, כיצד ניתן לשלוח למשתמש הודעה מבלי להיות חשופים לתביעה?

אכן קיימת מגמה של הגשת תביעות רבות והחמרה של בתי המשפט עקב שליחת ספאם ולכן יש לשלוח הודעות בהתאם לחוק בלבד. חשוב לציין שככלל ניתן לשלוח הודעות רק למשתמש אשר הביע הסכמה מפורשת לקבלת דברי פרסומת, ובנוסף על ההודעה להיות מנוסחת בהתאם לנוסח שקבע החוק. כל הפרה של החוק בעניין זה מזכה את מקבל הודעת הספאם בפיצוי של עד 1,000 ₪ – לכל הודעה – וכן חושפת את בעל החנות הוירטואלית להגשת תביעות ייצוגיות בסכומים שיכולים להגיע למיליוני שקלים, ולכן מומלץ להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום על מנת שידריך את בעל החנות הוירטואלית כיצד לשלוח הודעות פרסומיות ואיך לנסח אותן.

מה בנוגע לחוקי הנגישות החדשים החלים על אתרי אינטרנט?

ראשית יש לציין שיישום חוקי הנגישות של האתרים נדחה לאוקטובר 2017, אך בעל חנות שמעוניין יכול כבר כעת להתייעץ עם הגוף שבנה את החנות כדי להתאים את החנות לחוקי הנגישות החדשים. הנגשת האתרים כוללת מספר כללים, ובהם הדגשת טקסטים באתר, שינוי צבעים של האתר ועוד.

לסיכום, מה היית ממליץ לכל בעל חנות בכל הנוגע לייעוץ וליווי משפטי?

אני ממליץ בחום לכל בעל חנות וירטואלית לבצע בדיקה משפטית של החנות באמצעות עורך דין העוסק בתחום. הבדיקה תסייע להפעיל את החנות הוירטואלית בראש שקט מבלי חשש שמא בעל החנות חשוף לתביעות ולביצוע עבירות פליליות.
על בעלי חנויות באינטרנט חלים דינים רבים שנקבעו בחוקים ובפסיקות רבות, ואי עמידה בהם חושפת את בעלי החנויות לתביעות בסכומים של עד מיליוני שקלים וכן לביצוע עבירות פליליות שדינן מאסר. לא מדובר בסכנה רחוקה או תאורטית ותביעות כאלה מוגשות מדי יום.

בניגוד למה שנהוג לחשוב, ייעוץ וליווי משפטי אינם חייבים להיות יקרים וקיימים מסלולים מיוחדים אשר מאפשרים לבעלי החנות הוירטואלית ליהנות מייעוץ משפטי וליווי משפטי שוטפים וצמודים לאורך כל שלבי פעילותם במחירים ובתנאי תשלום נוחים. הניסיון מלמד, לצערי, כי חסכון בעלות של עורך דין בתחילת הדרך עולה ביוקר לאחר מכן כאשר בעל חנות מקבל מכתבי התראה הדורשים ממנו סכומים גבוהים מאוד. שכירת שירותיו של עורך דין בשלב זה עולה פי כמה וכמה משירותיו של עורך דין שיסייע במניעת הסתבכויות משפטיות.

עו"ד אסף כהן צידוןאסף כהן צידון הוא עורך דין ובעלים של משרד המתמחה בליווי משפטי של חנויות וירטואליות, דיני אינטרנט, קניין רוחני, ליווי סטארטאפים, הייטק ומשפט מסחרי.
ליצירת קשר עם עו"ד אסף כהן צידון וקבלת ייעוץ ראשוני ניתן ליצור עמו קשר בפרטי הקשר המופיעים באתר האינטרנט של המשרד:
www.asf-law.com

הצטרפו ל 6,323 יזמים ובעלי עסקים שכבר מגדילים את המכירות שלהם באינטרנט

וקבלו בחינם טיפים ושיטות לניהול יעיל יותר ולהגדלת המכירות בחנות וירטואלית

comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>